פסק-דין בתיק עפ"ג 10806-04-11

א.         לפנינו ערעור על גזר-דינו של בית-משפט השלום בירושלים (כב' הנשיאה ש. דותן) בת.פ. 2366/06 מיום 14.3.11, בגדרו הורשע המערער בעבירות של תקיפה סתם והתקהלות בלתי חוקית, לפי סעיפים 379 ו - 151 לחוק העונשין התשל"ז - 1977, ונידון למאסר בפועל לתקופה של שישה חודשים (כולל הפעלת מאסר על תנאי של שלושה חודשים), לריצוי בדרך של עבודת שירות, וכן למאסרים על תנאי ולהוצאות בסך 2,000 ש"ח.

ב.         ב"כ המערער, עו"ד כהן, עמד בעיקר על העובדה כי חלף זמן ממושך בין ביצוע העבירות בשנת 2006 לבין מצבו האישי העכשווי, שעה שהמערער עומד לשאת אישה ולהקים משפחה בישראל, ומאז ביצוע העבירה ועד היום לא עבר כל עבירה נוספת. עוד טוען ב"כ המערער, כי במקרה זה נכחו מספר רב של מתקהלים, והמאשימה, מטעמיה היא, בחרה להעמיד לדין רק את המערער. עוד ציין ב"כ המערער, כי העובדה שהחליט לנהל הוכחות בתיק זה אינה יכולה להיזקף לחובתו, שכן בסופו של יום חלקים מהותיים מכתב האישום המקורי נמחקו ולא נכללו בכתב האישום המתוקן - עובדה המצביעה על כך כי מלכתחילה היה מקום להגשת כתב אישום מצומצם מזה שהוגש בפועל. בסופו של דבר עותר ב"כ המערער להקלה בעונשו של המערער, להארכת המאסר על תנאי ולהטלת של"צ בנוסף לכך.

ג.          ב"כ המשיבה עותרת להותרת העונש על-כנו, זאת בשל חומרת העבירות אותן ביצע המערער, ובעיקר בשל עברו הפלילי המכביד, שעה שריצה כבר שני מאסרים בפועל ואת העבירה הנוכחית עבר שעה שתלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר-הפעלה. לדבריה, הביא בית-משפט קמא בחשבון שיקוליו את כל הנימוקים לקולא ואיזן כראוי בין האינטרסים המנוגדים שעה שבחר שלא להשית על המערער עונש מאסר לריצוי בין כתלי הכלא, אלא אך ורק בדרך של עבודת שירות.

ד.         לאחר ששמענו את טענות הצדדים, מזה ומזה, נחה דעתנו כי דין הערעור להדחות.

                        אכן, חלף פרק זמן ממושך מאז בוצעו העבירות הנדונות, אך עובדה זו יש לזקוף אך ורק לחובת המערער, שעה שבחר, מטעמים שלא נתבהרו דיים, שלא להתייצב לדיונים במשך תקופה ממושכת.

בנוסף לכך, וכפי שציינה הערכאה קמא בצדק רב, חוש הצדק מתקומם נוכח העובדה כי המערער הינו היחיד שהועמד לדין בגין האירוע בו נטלו חלק משתתפים רבים. גם אם לא ניתן היה להעמיד את כל הנוכחים לדין, הרי העובדה שבסופו של יום נבחר רק המערער לעמוד למשפט פלילי איננה תקינה, בלשון המעטה.

ה.         מאידך גיסא, עברו הפלילי של המערער, הנושא בחובו שתי תקופות של מאסר בפועל בגין עבירות פליליות ממשיות שביצע (החזקת נשק שלא כדין, היזק לרכוש במזיד, פריצה לבניין, תקיפה, תקיפה בתנאים מחמירים), כמו גם מאסר על תנאי בר-הפעלה שהיה תלוי ועומד נגד המערער שעה שביצע את העבירות הנוכחיות, ובעיקר נסיבותיו של המקרה דנן שעה שתקף יחד עם אחרים חיילים שנשלחו לבצע החלטה של בית המשפט הגבוה לצדק לפינוי בית בחברון, מטים את הכף לחובת המערער.

ו.          בית משפט קמא איזן, אפוא, בין האינטרסים המנוגדים, ובחר בסופו של יום שלא למצות הדין עם המערער, לא לגזור עליו מאסר בפועל בריצוי בין כתלי הכלא, אלא להסתפק בעבודות שירות. בכך, לטעמינו, אחז בעיקר, ואין אפוא מקום להתערבותנו בהכרעתו.

ז.          אשר להוצאות בסך 2,000 ש"ח  שהושתו על המערער - אכן, זו סנקצייה חריגה שיש להפעילה בזהירות. יחד עם זאת, בית-משפט קמא נימק החלטתו זו, עת ציין מפורשות כי המערער " בחר מסיבות שונות ומשונות לגרום לדחיית הדיון פעם אחר פעם. המשאב הציבורי המושקע בהליך כדוגמת ההליך  נגד הנאשם, הוא משאב יקר ואין לאיש זכות לזלזל בו ולהשחיתו לשווא".

הנמקה זו של בית-משפט קמא מקובלת עלינו לחלוטין ואין מקום לשנותה.

ח.         דין הערעור להידחות והוא נדחה בזה.

ט.         המערער יתייצב לתחילת ריצוי עבודות השירות ביום 1.11.11 עד השעה 10:00, במפקדת מחוז דרום של שב"ס, לצורך קליטה והצבה. מתקופת עבודת השירות ינוכו 7 ימים בהם שהה המערער במעצר בתיק זה (מיום 11.6.06-5.06.06).

י.          העתק יישלח  לממונה על עבודות השירות.

<#3#>

ניתן והודע היום י' תמוז תשע"א, 12/07/2011 במעמד הנוכחים.